חדשות

תחולת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 על שימוש במצלמות מעקב

לאחרונה הולך וגובר השימוש באמצעים טכנולוגיים לפיקוח ולמעקב חזותי, בין היתר באמצעות התקנת מצלמות.

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ("חוק הגנת הפרטיות") חל על שימוש במצלמות מעקב, אשר הצילומים הנקלטים בהן נאגרים במאגרי מידע ממוחשבים, בין היתר בכל הקשור לרישום מאגר מידע, נהלי אבטחת מידע והשימוש בו, הצבת שלט במרחב הציבורי וכו'.

במאמר זה נסקור את עיקרי הוראות חוק הגנת הפרטיות בכל הקשור לשימוש במצלמות מעקב, כאמור לעיל, והנחיות רשם מאגרי מידע בנושא זה, לפי נוהל מס' 4/2012, "שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן", אשר התפרסם באתר משרד המשפטים.

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות "מידע", "מאגר מידע" ו"מידע רגיש" מוגדרים כמפורט להלן:

"מאגר מידע" - אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –

1. אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
2. אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;

"מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;

"מידע רגיש" –

1. נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו;
2. מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהוא מידע רגיש;

בסעיף 7 בחוק הגנת הפרטיות נקבעו הוראות בדבר הגנה על הפרטיות במאגרי מידע, לרבות אבטחת מידע, חובת רישום וכו'.

לגישת רשם מאגרי המידע, מאחר שחוק הגנת הפרטיות מתייחס לנתונים אודות אדם, כאשר המידע אודותיו מזוהה או ניתן לזיהוי וכן מאחר שעצם הידיעה על הימצאותו של אדם במקום נתון ובזמן נתון, או עצם חזותו, עשויים לכלול נתונים המהווים מידע ואף מידע רגיש, הרי שחלק ניכר מן ההקלטות ממצלמות המעקב הקיימות נכנס לגדר "מאגר מידע".

יתירה מכך, צילום באמצעות מצלמות מעקב במרחב הציבורי עלול ליצור חשש לפגיעה בעצם הזכות לפרטיות, המעוגנת בפרק א' לחוק הגנת הפרטיות וכן בסעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

להלן עיקרי הנחיות רשם מאגרי המידע לעניין השימוש הראוי במצלמות אבטחה ומעקב בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות:

1. יש לקבל את ההחלטה על הצבת מצלמות המעקב והשימוש בהן באופן מושכל ומודע, לאחר בחינת הצרכים והחלופות לשימש במצלמה. בין היתר, בטרם קבלת ההחלטה יש לערוך בדיקה מקיפה של ההשלכות על זכויות הציבור ובמיוחד על הזכות לפרטיות, להגדיר באופן חד ומפורש את המטרה בהצבת המצלמות ולוודא את מידתיות השימוש במצלמות מעקב לשם השגת המטרה הרצויה. כמו כן, יש לשקול את האפשרות לקיים שימוע ציבורי פומבי בנושא.
2. "תכנון לפרטיות" בעת הפעלת מצלמות מעקב, מבחינת מיקום, כיסוי ופונקציונליות: בתכנון ערכת מצלמות מעקב ובשימוש בהן, ההגנה על פרטיות הציבור צריכה לשמש שיקול מרכזי. בהקשר זה יש לבחון את מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום, מספר המצלמות, זמני הצילום, רזולוציית התמונה ואיכותה, שימוש בפונקציות מיוחדות וכו'.
3. יידוע הציבור על הצבת מצלמות מעקב: האיסור שבסעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו ודרישת השקיפות המוטלת בסעיף 11 לחוק מחייבים ליידע את הציבור על הצבת מצלמות מעקב. אמצעי היידוע המינימלי הוא הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מותקנת וכן בכניסה לאזור הכיסוי של המצלמה.
4. יש לבחון את השיקולים בכל הקשור לשמירת הצילומים ומחיקתם, בהתחשב בעקרונות של "תכנון לפרטיות".
5. יש לאפשר זכות עיון במידע בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.
6. יש לפעול להגדרת נהלי אבטחת מידע, על מנת להגן על שלמות המידע, למנוע את חשיפתו, העתקתו או שימוש בו ללא רשות כדין וכן להגביל את השימוש במידע.
7. נתונים הנאגרים במצלמות מעקב או אבטחה, ואשר עונים על הגדרת "מאגר מידע" לפי החוק, דהיינו מהווים "אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב" חייבים ברישום בהתאם לסעיף 8 בחוק הגנת הפרטיות.

בנוסף למפורט בנוהל רשם מאגרי המידע שלעיל יש לציין, כי בכל הקשור להיבט דיני העבודה - בפסיקה נקבע, ככלל, כי מעקב באמצעות מצלמות אבטחה הנו כלי לגיטימי, זאת בתנאי שהעובד מודע לקיום ומיקום מצלמות האבטחה. בית המשפט קבע כי צילום סמוי של עובד פוגע בזכות העובד לפרטיות.

בבחינת הפגיעה בפרטיות נבחנו 3 אמות מידה:

1. מבחן הקשר הרציונלי בין האמצעי למטרה: על המעסיק להראות, כי הפגיעה בפרטיות משרתת תכלית עסקית אמתית ולא נועדה להתנכלות או למטרה בלתי לגיטימית אחרת;
2. מבחן הבחירה באמצעי המינימלי: על המעסיק להראות, שהפגיעה בפרטיות היא מינימלית, כלומר, שלא ניתן להשיג את אותה מטרה באמצעים פחות פוגעים בעובד.
3. מבחן איזון הנזק מול התועלת: על המעסיק להראות, כי התועלת עבורו כתוצאה מהשימוש באמצעים, גדולה מהנזק שאמצעים אלה גורמים לעובדים.

לאור האמור לעיל, מומלץ כי ההחלטה בכל הקשור להצבת מצלמות, שיש בהן כדי להשפיע על עובדי המעסיק, תתבסס גם על השיקולים שלעיל וכן יש להביא את הנושא לידיעת העובדים הרלבנטיים, בכתב ובאופן מתועד.

רווית ברק, עו"ד

9 יולי 2020